יום חמישי, 31 במאי 2012

ומי ידע אם אברהם לא היה שחור?



בורות, נבערות, שנאה ודעה קדומה


"בנטון", רשת אופנת בגדי בייסיק איטלקית שכולנו מכירים, הקונספט שלה הוא פשוט- צבעים. ספק רב אם ללא הקמפיינים הפרובוקטיביים שייצרה בשנות ה- 90 ועד ימינו והאג'נדה החברתית שאימצה לעצמה הרשת, מישהו מכם באמת היה זוכר מיהי, ספק גדול אם בכלל היתה לה זכות קיום בלעדיהם, אבל בנטון עשתה מה שרבים אחרים וטובים ממנה, לא השכילו לעשות. ה"טריק" של ליצור פרובוקציה כדי לזכות בבאז תקשורתי הוא תרגיל כיתה ג', אבל עם ביצוע מרשים וצילומים אומנותיים מרהיבים של הצלם האיטלקי אוליביירו טוסקני הפכה הרשת את המושג "צבעים" להרבה מעבר למשמעותו המקורית. הרבה פעמים יוצא לי לומר ללקוחות בסטודיו, שיותר משהם מוכרים מוצר, הם מוכרים סיפור, הסיפורים האלו הם חורצי גורלות לעיתים, מסתבר. אמנם משיקולים מסחריים גרידא, הצליחה בנטון לשים לנו מראה מול הפנים, לעורר את השדים, את הפחדים הכי כמוסים, את הדעות הקדומות, ובכך ללמד אותנו שיעור, מדובר רק בצבעים, אבל כמה משמעויות אסוציאציות וקונוטציות טמונות במונח הבסיסי הזה- צבע. איך קרה שדווקא האדם הלבן, התרבותי, המערבי, הנאור, ישפוט אדם לפי צבע עור בלבד? לא לפי נפשו של אדם , לא מוחו, ליבו, רק לפי צבע עורו. תסתכלו בתמונות הללו, תסתכלו בהן היטב, הן מעוררות אי נוחות, במכוון, תסתכלו עכשיו עמוק בתוככם פנימה, ותשאלו- למה?
אוריינטליזם. כשיוצאי עדות המזרח עלו בשנות ה- 50 לישראל, הם היו "מזרחיים", הם היו סלאח שבתי כזה, מיקס של פיג'מה עיראקית, כובע תימני, מבטא מרוקאי, ערבובייה של כל הסטריאוטיפים המזרחיים האפשריים הרי כזה הוא מזרחי, עילג, עצל, שיודע רק להביא לעולם ילדים, וזו היתה התפיסה הרווחת, תפיסת האוריינטל, השחור, הפראי, זה שצריך לחנך, ולתרבת, תפיסה מתנשאת, פטרונית, גזענית ושטחית. אבל זה היה פעם, אז, מאז עברו 60 שנה, ותראו אותנו היום...
על האחים כהי העור שר אהוד בנאי בשירו "עבודה שחורה" השיר שראה אור באלבום המופת "אהוד בנאי והפליטים", ב-1987 (קישור למילות השיר). השיר מדבר על עולי אתיופיה, הוא מתאר את הקושי, תחושות הקיפוח והעלבון, המצוקה, יחסי הכוחות והאפלייה, עפ"י השיר כל מה שנשאר להעניק להם פה, בארץ, זו עבודה שחורה.


ישראל, מרכז הארץ, גוש דן, תל אביב, דרום תל אביב, מאי 2012, בתוכנו חיים אלו שאפילו עבודה שחורה לא נותרה עבורם, וגם לא נותר עבורם בית, לרובם לא משפחה, לא עתיד ובטח לא עבר, אפילו לא חמלה.

"ואני בעיניהם ראיתי איזה אור
ומי יידע אם אברהם לא היה שחור"

(אהוד בנאי)








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה