יום חמישי, 26 ביולי 2012

בשם כל הקדושות

הקשר בין ז'אן ד'ארק, מריה מגדלנה, מריה הקדושה וקירה נייטלי.

נתחיל עם מריה הקדושה או הבתולה מריה, הקדושה הפופולארית והמוכרת מכולן, הלא היא אימו של ישו, האישה שהרתה מרוח הקודש והביאה לעולם את ג'יסוס קרייסט ואיתו את הדת הגדולה ביותר- הנצרות. המריה הבאה, היא מריה מגדלנה, המכונה גם מרים המגדלית, שהיתה גרופית אובססיבית של מיודענו ג'יסוס, והלכה איתו עד הסוף המר בדרך הייסורים ה"ויה דלורוזה" ולמרות עברה המפוקפק, הוכרזה ע"י הנצרות כקדושה. עוד קדושה היסטורית והיסטרית הפעם מאזור צרפת היא ז'אן הנערה מאורליאן, הידועה בשמה ז'אן ד'ארק, הילדה שנהגה לשמוע קולות וחזיונות וגרוע מכך, נהגה ללבוש  בגדי גברים רחמנא לצלן, גדלה להיות טום-בוי לוחם, ובמסגרת מלחמת מאה השנים נלחמה באנגלים כמו שרק אישה יכולה להילחם. אולם, היא נשבתה ע"י האינקוויזיציה, והועלתה על המוקד באשמה חמורה, איזו אשמה? כמובן, באשמת לבישת בגדי גברים! עם מותה הפכה למיתוס בתרבות הצרפתית ובהמשך אף הוכרזה ע"י הכנסייה הקאתולית כקדושה. אז כולן היו קדושות, כולן בתולות, נוצריות, אז מה להן ולקירה נייטלי תשאלו? זה פשוט, אחרי שראיתי את קירה לבושה בשמלת ולנטינו המושלמת (נראתה גם כאן) כשלראשה זר פרחים בגוון שושן, החלטתי להכריז עליה קדושה!!!
המוטיבים הנוצריים הם מזמן לא רק קישוטי דת, הם אומנות ותרבות לכל דבר, וככאלו הם חודרים גם אל עולם האופנה. האומנות הנוצרית הינה אחת העשירות, אם זה בפרטים, בצבעים, אם בטקסטורות ובאייקונים השונים, וכל המרבה בהם הרי זה משובח. במהלך ההיסטוריה, נהוג היה לצייר איקונות נוצריות כמושיעות אלוהיות כשסביבן הילה מלאכית, פנים מיוסרות וכנועות, שילוב של פרחים גם הוא מאוד מקובל, כפי שניתן לראות בעיקר בקלפי התפילה של הנוצרים הקתולים. המוטיבים הללו משתלבים בתעשיית האופנה, בייחוד באופנה העילית, אם בקולקציות ואם בהפקות אופנה. ב- 2007, הציג ז'אן פול גוטייה את אחת הקולקציות המפתיעות בהשראת קדושות נוצריות, ועכשיו המוטיב חוזר, נראה כאמור אצל ולנטינו, דולצ'ה גבאנה, ומשולב בהפקות אופנה בייחוד בסגנון ובארט, אחת מההפקות הבולטות בה נתקלתי לאחרונה היא "Belle of the Ball"  , מ-  Wonderland פבר'-מרץ.
אז זה היה על קצה המזלג שיעור קטן ומתוק על דת, היסטוריה, ותולדות האומנות, אבל עוד נושא חשוב שעולה בין השורות, וקשה לי שלא להתעכב עליו הוא נושא דימויי נשים לאורך ההיסטוריה, ואי אפשר שלא לקשרו לימינו אנו, הגבול הדק שעובר בין פרוצה לבין קדושה, קשה שלא לתהות האם הגבול כה דק משום שזהו רק עניין של הגדרה ונקודת מבט? חומר למחשבה...
למי שירצה להרחיב עוד בנושא, אני ממליצה בחום לקרוא את מאמרה של דפנה למיש- "המדיה, המדונה והזונה" , לא להיבהל, המאמר קל ומרתק, ולא נבחנים בסוף.


מתוך ההפקה  Belle of the Ball"

 גרסת הקדושה של דולצ'ה גבאנה

 נייטלי הקדושה בולנטינו

גוטייה 2006/7

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה