יום רביעי, 20 בפברואר 2013

פוסט טרום פורים

פעם, מזמן, כשהייתי ילדה, התקשיתי נורא להחליט איזה חג אני הכי אוהבת, הדילמה תמיד נעה סביב פסח, סוכות ופורים. פסח מן הסתם בגלל החופש הגדול והחגיגיות, סוכות משום שאצל סבתא שלי הוקמה תמיד הסוכה הכי יפה ומזמינה בעולם, ופורים, כי פורים זהו ה(!)חג שלנו להיות מה שאנחנו באמת, לבטא את כל הפנטזיות הכי הכי כמוסות.
בימי ילדותי השמחה והמאושרת, הכנות לפורים היו מינימום הכנות לחתונה. והתחפושת היא לא פחות חשובה משמלת כלה. חודשים לפני פורים אמא שלי הכל כך כל כך מוכשרת קנתה חוברות תפירה עם מיטב התחפושות לתפירה מחו"ל, התמונות עוד בראש שלי בחיי! לאחר שכבר בחרנו תחפושת, שלרוב היא שילוב של כמה תחפושות לכדי תחפושת מקורית ומיוחדת אחת, קונים בד, איזה אושר! לקראת החג, חנויות הבדים נתמלאו מיני בדים, טול צבעוני, סאטן בכל גוון אפשרי, פאייטים, חרוזים, כפתורים מיוחדים, ומה לא? אימא ישבה אל מכונת התפירה ממש כמו בסרטים, ימים כלילות ותפרה לנו תחפושות שהיום אין בנמצא, לא בחנויות וגם לא בחלומות. אני זוכרת כמו היום את נייר הסימון, את הוצאת הגיזרה, שרטוטים מסובכים שמעולם לא הבנתי, את הסרגל הענק בצורת מעין גיטרה, את גיר הסימון ואת ה"זינגר", מכונת התפירה הישנה... ואז מתחילים עם תחתית (כשזו תחפושת עם שמלה) אני מצידי יכולתי ללכת גם רק עם תחתית של שמלה בחג היא היתה כה יפה ורומנטית, זוכרת את אימא משחילה את חוט הברזל לתחתיות כדי שתהיינה נפוחות כמו שצריך. ואז מדידות, ובחירת אביזרים, אז, בשנות השמונים, לא נהנינו ממבחר עצום של אקססוריז כמו שיש היום, להשיג שמשייה מתחרה לתחפושת "ליידי" או אפילו פאה בלונדינית ל"ברבי" היתה משימה בלתי אפשרית כמעט, אז לרוב פשוט אלתרנו... ומה עושים כשאני מתחפשת לקליאופטרה, אבל אין כתר של נחש? אימא במו ידיה מכינה כתר של נחש! שלא לדבר על החדשנות הבלתי נתפסת לעתים של התחפושות שבחרנו, הולי הובי (אתם זוכרים? ההיא מהמיכתביות), נערת הרמון, שהיום לצערי בתרגום חופשי וזול זו פשוט תחפושת של רקדנית בטן, קשת בענן ועוד רבות וטובות.
אז הפוסט הזה הוא פוסט טרום פורים, כי זוהי רק ההכנה לדבר האמתי, כבר עכשיו מלקטת תמונות ילדות לפוסט שיוקדש כולו לתחפושות המדהימות שאמא תפרה לי ולסיס.
אז לחימום, קבלו הפקה מלאת השראה לפורים, וצפו לפוסט הבא! 
הגר

ARLEQUIN. DIANA MOLDOVAN BY TIMUR CELIKDAG FOR JALOUSE FEBRUARY 2013














2 comments:

  1. איזה זיכרון מקסים מהילדות!
    כל הכבוד לאימא שלך על הסבלנות והכישרון!!!
    מחכה כבר לפוסט הבא ולתמונות המובטחות :-)

    השבמחק
  2. בדיוק השבוע שוחחתי עם סבתי על התחפשות המיוחדות שאימי תפרה לי כשהייתי ילדה. בשנים האחרונות אני תופרת את התחפושות בעצמי כשיש לי לאן ללבוש אותן :)
    הפקה מקסימה...

    השבמחק