יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

נערה עם קעקוע פפיון


מאז ימי התבגרותי חלמתי על קעקוע שיקשט את גופי, את קרסולי יותר נכון, תמיד ידעתי שזה יהיה בקרסול, בהתחלה חלמתי על צמיד רגל ומשם זה התגלגל לעוד הרבה מאוד דברים. בתור מי שבאה מבית די שמרני בכל הקשור לפירסינג-קעקועים-ועוד אי אילו דברים, למדתי שקעקוע זה סימן היכר לעבריינות, ומשם הדרך לפשע קצרה. כך שיחד עם חלומות על קעקוע סקסי ומרדני, עלו בראשי תסריטי אימה שלאחר מותי יחתכו חלקי קעקועים מגופי היהודי. על אותו משקל זכור לי עד כמה התחננתי לאימא שתרשה לי לנקב חור באף, אך לשווא, הסתפקי בנזם מדומה שיצרתי מעגיל חישוק קטן שעיקמתי למידות אפי הקטן. כן כן, למרות התדמית הקשוחה שניסיתי באותם זמנים לנכס לעצמי, ולמרות שהיתי נערה מסוגרת, עמוקה, ודי קודרת, ששומעת רוק כבד ולובשת חולצות שחורות גזורות, נועלת ד"ר מרטינז גבוהות ומתאפרת בעיקר בפנסים שחורים בעיניים, לטס פייס איט, היתי חנונית למדי. אז קעקוע לא עשיתי עד היום, ועברו כבר עשרים שנה, מבחינת מאוויים דבר לא השתנה, עדין מדמיינת קעקוע אומנותי בקצה קרסולי, מתפעלת מהתדמית ומקעקועיהן המטופחים של איימי ווינהאוס ז"ל, ריהאנה, ושלל חברותיהן המורדות. לא יודעת למה זה נתפס עבורי כבעל אמירה, אולי בגלל שאני לא חסידה של שלמות, אני אוהבת "צלקות", אוהבת כתמים שמעידים על דרך שעברת, על קמט שמעיד על ניסיון, על סימני התבגרות וזמן, מעין "טקס חניכה". אולי זו עבורי גם הצהרה, סוג של מרד, שאני רוצה כבר שנים לבטא, לנסות לא לדפוק יותר מידי חשבון או לחשוב "מה יהיה אם", להיות ספונטנית, ושלמה עם החלטה, אפילו שהיא פעוטה למדי. המגמה היום בעולם הקעקועים ה"טרנדיים" היא קעקועים מתוקים, כבר לא גולגלות ושושנים, היום זה בעיקר חיות מחמד ודמויות ילדות חביבות, סנוניות, פרפרים, פיות, חדי קרן, כוכבים ופפיונים, אני אוהבת את המגמה הזו, עם זאת, אני אוהבת קעקועים בעלי משמעות.
אתם בטח קוראים ולא מבינים מה אני חופרת, כולה קעקוע, אבל מבחינתי זה ממש צעד משמעותי. אז ברגעים אלו אני ממש על הקצה, הציור של הקעקוע שבו חשקתי, ושבהחלט יש לו משמעות עבורי, מחכה רק לי, שמור במגירה, האם אני אשלוף אותו ממנה ואקעקע אותו לגופי לנצח? 
ושוב מתלבטת! המשך יבוא...
איחולי חלומות, קעקועים, פיות, ופפיונים,
הגר









מוזמנים לעקוב :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה