יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

לשבור את הקוד. DRESS CODE 2013

מתוך תערוכת 'אסופה' ל-dress code 
(צילום: עידו לביא)

גם השנה, זו הפעם השמינית, מתקיים יריד ה DRESS CODE בו מציגה אסופת מעצבים ישראלים את קולקציית חורף 2014. בין חמישים המעצבים שיציגו תמצאו את PIOO PIOO LayouAlef Alefshelly dahari, אביבה זילברמן, MAYA BASHHOKO, אווה מנדלבאום, Ruby Star, מיכל בן עמי, LAXMuslin BrothersA22,Julliett LUCCA.. אז יש לנו יריד, מבצעים, שוק, עד 50% הנחה, מציאות, מחירים של בין 150 ש"ח ל- 1500 ש"ח. כמה מתוך זה נכון? וכמה מתוך זה רוקם עלה תאנה שמנסה להסתיר וליפות את מה שמיצג באמת אירוע שכזה.
לכאורה, היריד הוא קידום מבורך וסוג של השקעה בעולם האופנה הישראלי המדשדש זה שנים, זה המתנהל בתוך מלחמות אגו מטופשות (ראה ערך שני שבועות אופנה ישראליים+ שבוע האופנה חולון). לכאורה, מדובר בבמה נהדרת למעצבים ויוצרים להציג לעולם את כישרונם ועל הדרך גם להתפרנס. אתם לרגע עלולים להתבלבל ולחשוב שזהו גלגול של שוק המעצבים הזכור לטובה משנות ה 90', אז לא, כאן מדובר על יריד אליטיסטי של מעצבים מתל אביב בלבד שמציעים את מרכולתם בתל אביב בלבד. אופנה ישראלית שקוראת לעצמה אופנה עילית ישראלית לא מגיעה לפריפריה. אם בשנות ה 90' יכולתי לקנות "יוסף" או "טל בק" במרתפים של מרכז הקניות "שפיים" בכל זמן, היום אני צריכה לכתת רגליי עד לחנויות המעצבים בתל אביב, בד"כ דרום תל אביב, היום, כשהכול כל כך נגיש ומקוון, פשוט לא ברור לי למה. אז הדרס קוד מאגד את כולם פעם בשנה וזה לכל היותר חוסך כמה נסיעות טובות בשנה לפריפריאליות כמוני, המתגוררות רחמנא לצלן באזור השרון.
אם אתם שומעים נימה של טרוניה בדבריי, אתם צודקים. בתור חובבת אופנה מושבעת, שגם עוסקת בה, ובתור ישראלית, ביקרתי ביריד בשנה שעברה. לצערי הרגשתי זרה, הרגשתי כי היריד הזה לא מיועד לי ולא מדבר אליי בגובה העיניים. ראשית, התוכן, מי מציג? אני לא נכנסת לעלויות ההשתתפות גם כי אין לי נתונים מדויקים, אני יכולה לומר מניסיון שמדובר על סכומים נכבדים, שרק המעצבים המבוססים כלכלית יכולים להשקיע. אם נסתכל על מחירי המוצרים בירידים כמו זה, נביע סוג של תמיהה, בעולם כזה המשווע לסיוע וזועק זעקות קיפוח וחוסר השקעה השכם וערב, למה צריכה שמלת מקסי של מעצבת מוכשרת ככל שתהיה, מיוחדת ככל שתהיה, איכותית ככל שתהיה, לעלות מעל לאלף ש"ח, ואין המדובר בשמלת ערב. בגזרת התכשיטים לדוגמה, תמצאו רק את המעצבים המוכרים, והסכומים אסטרונומיים, ולא, לא נעשו מחירים מיוחדים לטובת האירוע, וזאת למרות הפרסומים המפתים של עד 50% הנחה, בפועל רק פריטי חיסול שאת רובם אין במידות כמעט, הוצעו במחירים אלו. כך שאם חשבתם על אווירת שוק או יריד ועל מחירים מפתים, טעיתם. שנית, המטרה, ההוכחה לכך שפילנתרופיה אין כאן, היא שתידרשו לשלם בכניסה סכום של 15 ש"ח, אולי סמלי, אבל לא ברור עבור מה? ובייחוד לאור העובדה שהמעצבים כבר שילמו על ההשתתפות כאמור, המקום דחוק ועמוס עד אפס מקום, תאי הלבשה מאולתרים במקרה הטוב, ועל כוס שתייה קלה קטנה מפלסטיק תידרשו לשלם מחיר שערורייתי של 18 ש"ח.
הדרס קוד לא לבד, מצבו הרעוע של שוק האופנה הישראלי מתבטא באין-ספור התאגדויות/שווקים/ירידים שצצים להם כפטריות אחרי הגשם, שמטרתם היא פשוטה, למכור את מה שהם לא מצליחים למכור בימים רגילים. אז אם אתם רוצים למכור ואנחנו רוצים לקנות, איפה הבעיה? הבעיה היא לטעמי קהל יעד מצומצם מידי על כישרונות רבים מידי. באירוע כזה מצטייר עולם האופנה ככזה השמור לקבוצה מאוד מצומצמת, מה שעושה לו בפירוש נזק. אירועים כמו הדרס קוד משמרים ומקבעים את שלטון האליטות בעולם האופנה, אלו שידם משגת, זה עניין כלכלי בלבד. אבל מה לעשות שכישרון הוא לא נחלתם הבלעדית של אלו שידם משגת, ויש לנו בארץ מצפון ועד דרום מעצבים מוכשרים ועוד המון מעצבים בפוטנציה שלא מעזים להיכנס לעולם הזה, כי העולם הזה הוא עולם סגור. ערכי השמרנות והפרימיטיביות שהם למראית עין הניגוד המוחלט לעולם כמו אופנה או לעיר מתקדמת כמו תל אביב, לצערי הם שמניעים אותו ואת קברניטיו. כמה חבל לנוכח הכישרונות העצומים שיש לנו כאן, בין אלו שמציגים וגם בין אלו שנדחקים ולא משתתפים באירועים מעין זה. אני היתי רוצה לראות מעצבים ותיקים לצד מעצבים צעירים וקטנים שמציגים בחיפה, בירושלים, ובב"ש בירידים בסדר גודל דומה, שמפרים זה את זה, אירועים שינגישו את עולם האופנה הישראלי ויצעידו אותו לגבולות ומחוזות חדשים, במקום שיצמצמו אותו לגבולותיה של תל אביב בלבד.
אז יריד הדרס-קוד למי זה כן מתאים? למי שמוכן להשקיע מאות של שקלים בפריט שבעיקרו הוא פריט בייסיק טוב, איכותי, ו-ישראלי, וצריך כזה אחד או שניים בארון ללא ספק. ולמי שמאוד רוצה להימנות עם קבוצה אליטיטית ומצומצמת הלובשת בגדי מעצבים ישראלים. למי זה לא מתאים? לחתרנים שבינינו, לאלטרנטיבים, לאלו שמוצאים פריטי לבוש במחירי מציאה גם בקיוסק השכונתי, בחנויות וינטאג', וכן, גם בזארה ובמנגו, וכן, הם עדין נראים הכי סטייל!
בין אם במודע ובין אם לא, השם שנבחר לאירוע הזה, מייצג אותו באופן מדוייק, שהרי מהו קוד לבוש? לבוש מוכתב, מחייב, וברור, שאין בו מקום לשינויים, למשחק, כל אלו, לפי תפיסת עולמי, מנוגדים באופן אבסולוטי למושג אופנה. אופנה היא דרך חיים שלעולם אין בה קוד לבוש, להפך, יש בה יצירתיות, גיוון ופלורליזם, ומקום לשינוי וקבלת האחר, כל מה שחסר לצערי בעולם האופנה הישראלי. בעיניי, הגיע הזמן לשבור את הקוד.

פלורליזם, אופנה, שבירת קודים ומוסכמות,

הגר

Ella levy ליריד dress code 
צילום: אורית פניני

girlish ליריד ה-dress code 
צילום: מיכאל טופיול

MAYA BASH ליריד dress code

MICHAEL YUABOV ליריד ה-dress code 
צילום: דדי אליאס

NORTHERN STAR
צילום: אסף עיני

POUDRA
צילום: אפי שו

אביבה זילברמן ליריד ה-dress code 
צילום יחצ


 צילום: גוני ריסקין

מונה ליריד dress code
צילום: יפעת ורצ'יק


♥ ♥ ♥

יריד ה DRESS CODE 
2013

חמישי 7/11 - 22:00-19:00
שישי 8/11 - 17:00-10:00
שבת 9/11 - 20:00-10:00

גלריה מאירהוף, דובנוב 8, ת"א

מחיר כניסה - 15 ₪

4 תגובות:

  1. ביג לייק ממעצבת שמחרימה השתתפות באירועים כאלה שעולים למעצב בסביבות 5000 שקלים!!ל3ימים..בלי עלות החומרים,עובדת וכדומה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני שמעתי אף על סכומים גבוהים מזה, אני מסכימה שזה מוגזם ומצמצם את כמות המציגים וחבל...

      מחק
  2. אני מעולם לא התחברתי לירידים האלה. המחירים מוגזמים, צפוף הומה ודחוס בפנים, והרבה פעמים (פרט למעצבים מסויימים ומוכרים שהסחורה שלהם ייחודית להם) הכל נראה אותו דבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש כמה מעצבים מפתיעים כמו PIOO PIOO סבינה מוסייב ונטע אפרתי שבהחלט מציעים ייחודיות, מסכימה על הצפיפות והדוחק ולרוב גם לטענה על המחירים המוגזמים.

      מחק