יום שישי, 6 בדצמבר 2013

גארי לא יודע

תכנית הבוקר, ערוץ 2, בחדשות דיווח על מותו של נלסון מנדלה, באולפן מתראיין "גורו הטבעונות" גארי יורופסקי. הקשבתי בראש פתוח. אני אינני טבעונית, אך מיד אני מוצאת מכנה משותף, המטרה של שנינו אחת היא, אני וגארי, שנינו חולמים על עולם טוב יותר, עולם רחום ומלא חמלה. אבל בזה כנראה מסתכמת ההסכמה בינינו. בגילי המופלג למדתי שהדרך לעולם תהיה חשובה מהמטרה, אבל גארי לא יודע, הוא לא יודע שבעוד הוא בוחר להיות דון קישוט, אנחנו עוד עסוקים בחינוך לחמלה בינינו לבין עצמנו. שבעוד הוא מנסה לשנות את העולם, אנחנו מתקשים לשנות את המציאות כאן לידנו, בבית, בי"ס, במקום העבודה. גארי הולך רחוק, בעוד אנו מתקשים להתמודד עם הדברים הקרובים. אז אני חושבת על הבנים. שני בנים נפלאים אני מגדלת, וזו המשימה הקשה של חיי, והחשובה מכולן. אני משתדלת, אני טועה הרבה, אני מתייסרת, כמה קל היה להטיף להם, להפחיד אותם, להכות, אין לי ספק שהם היו מצייתים, הם היו עושים בדיוק מה שרציתי, אבל לא! אני בוחרת בדרך אחרת, אני בוחרת בדרך הקשה. בדיוק כמו מנדלה, וגנדי, ובן גוריון, אני משתדלת להיות האדם שאני רוצה שיהיו ילדיי, ואין קשה מזה בחיי! אני בוחרת לתת להם את הכלים באמצעותם יוכלו להתמודד, לתת להם לממש את החופש שניתן לכולנו מעצם היותנו בני אדם, החופש להחליט, החופש לבחור, החופש להיות אחראיים על חיינו. ואני אקבל כל דרך בה יבחרו ללכת, ותהא הדרך אשר תהיה, אך מכל וכל חשוב לי שלעולם לא יתנהלו בעולם הזה מתוך פחד, לעולם לא מתוך בהלה, ולעולם לא בקיצוניות יתרה. העולם הזה מספיק אלים, וקשה, ומדכא, תנו להם לגדול בשקט, תנו להם להיות ילדים עוד קצת...
שבת שלום,
הגר


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה