יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

I CHOOSE JOY

Easy weekend look.

כן, נעלמתי קצת, תקופה שכזו, החופש הגדול והיציאה משגרה גרמו לי ללאות פיזית ונפשית כאחד, פחות משקיעה, פחות השראה, בעיקר חם, לח ודביק. המלחמה לא הוסיפה לזה, וגם לא הסדק בצלעות שנגרם לי אחרי בילוי בכנרת... פעם זה היה מלחיץ אותי ממש, אני? לא רצה כמו תרנגולת? אני? נחה במיטה? אבל אני כנראה התבגרתי, למדתי, למדתי שמותר לי, מותר לי לנוח כשהגוף שלי מבקש, מותר לי לא לרוץ לכל תצוגת אופנה או אירוע אם לא מסתדר כי אני לא צריכה להוכיח כלום, מותר לי להתרכז בעצמי.
ותראו מה זה, דברים נהדרים קורים גם כשלא מתאמצים שיקרו, כמו שכתבתי, סיס מתחתנת, ואנחנו בעיצומן של ההכנות, כמה מרגש לראות אותה בשמלה לבנה! לי אין עדין שום כיוון לגבי שמלה למאורע, וזה ממש כיף להתלבט ולהתחבט בזה. זה וגם, הבייבי החדש שלי קורם עור וגידים, קולקציה משלי שכרגע מונה 4 דגמים כפיילוט. והכל בלי לחץ, בלי היסטריה, בידיעה ששום דבר לא בורח, ושום דבר הוא לא חיים ומוות, הכל בהנאה, באושר. כי זו הבחירה שלי עכשיו, אושר.

הנאות, אושר ונשיקות.

הגר


Give your simple white dress an uplift by layering a denim vest over it. // #Fashion

Quotes

Diego Zuko snaps the “donne” in Milano. Get inspired by all the latest street style looks now!

31 Street Style Snaps From Copenhagen Fashion Week

denim skirt

Diego Zuko snaps the “donne” in Milano. Get inspired by all the latest street style looks now!

Thinking About Espadrilles on Alexa Chung

HER NAME WAS DAISY | TheyAllHateUs

denim

denim and over the knee boots

face it


tumblr_n2xmmuGX2J1qd8hm0o1_500

..

jewels // ivanarevic

יום שלישי, 5 באוגוסט 2014

פרחים בקנה


אחרי חודש של שתיקה, שוב מוצאת את המילים. קמתי הבוקר עם תקווה בלב. אתה לעולם לא יודע מאין תצמח התקווה הזו. אבל העיקר שהיא מגיעה.
אז נכון שאני עדין לא מרגישה בנוח עם כל התמונות הנוצצות מהשטיחים האדומים, מהאירועים, ומרחובות פריז ולונדון, אבל מצאתי מילים, ויש לי מה לספר, זה אולי לא סטייל ואופנה, אבל זה עדין קשור ביצירה. כמו שהבטחתי לפני מספר ימים בעמוד של הבלוג בפייסבוק, זה פוסט על מחשבות ועוגיות.
כן, עוגיות.
ביום שבת האחרון, כשברקע החדשות הבלתי פוסקות, עצרתי הכל לרגע, קמתי, ומצאתי עצמי במטבח, אופה עוגיות. העיסוק במטבח עבורי הוא סוג של תרפיה, אני מוצאת את עצמי המון במטבח, ורואה ברגעי המטבח, רגעים של חסד, זמן איכות שלי עם עצמי, ולעצמי בלבד, זמן לחשוב, זמן להרהר, זמן טוב. בשבת האחרונה חשבתי עם עצמי על המדינה הזו שלנו, וכמה שאני דומה לה.
חשבתי למה ואיך, היום בגיל 36, אחרי כל כך הרבה שעברתי, אני עדיין מחפשת את עצמי, עדיין לא שלמה. חשבתי על כל המסגרות שלא התמדתי בהן, על הרבה דברים שרציתי להשיג ולא השגתי, על כל כך הרבה טעויות... על כמה שהחיים לימדו אותי שצריך להוכיח את עצמי כל היום וכל הזמן, יש סטנדרטים ואני אמורה לעמוד בהם, וברובם אני מודה, לא עמדתי. אז בעודי חושבת, יכולתי תוך כדי לישה, רידוד, וקריצת בצק לצורות מגני-דוד קטנים לרחם על עצמי, ואם להיות כנה, כמו שאני מכירה אותי, זה בדרך כלל מה שאני עושה, ואז החלטתי שלא.
לא. אין לי על מה לרחם או לבכות, ואין לי למה להביט אחורה, העבר שלי לא מגדיר אותי כמו שאומר המשפט, העבר שלי הוא חלק ממני, שאי אפשר לקחת ופשוט למחוק. אז אולי הגיע הזמן, שבמקום להיאבק ולהילחם ולנסות לתקן אותו כל הזמן, אני צריכה פשוט לקבל אותו, להכיל אותו, להבין שהוא חלק בלתי נפרד ממני, מהזהות שלי, הוא חלק מהסיפור שלי, ומסיפור כידוע, הכי חשוב זה ללמוד.
אולי היום, לשם שינוי אחרי כל כך הרבה אכזבות, זה הזמן שלי להסתכל לעצמי בעיניים ולהבין שאין לי שום צורך להוכיח את עצמי, שאין לי על מה להתנצל, שזה הזמן שלי לנוח, להפסיק לרוץ, להירגע, להפסיק לרדוף אחרי דברים שאין לי אפילו מושג מהם ולמה הם חשובים, שהרי את הדברים החשובים באמת אני מצליחה בצורה עקבית, בנחישות, ובמסירות, שאולי לא תמיד אופיינים לי, לטפח ולהחזיק קרוב קרוב ללב, לגבי הדברים החשובים אין לי שמץ של חוסר ביטחון, אין לי שמץ של פחד לאבד או לאכזב. הדברים הבטוחים נשארים תמיד כאן, ולא דורשים ממני חשיבה או השקעה יתר על המידה. והם עושים אותי כל כך מאושרת. הגיע הזמן שלי להפסיק לחפש, להפסיק לרדוף, להכיר אותי, את האני האמתית שנמצאת כאן, ממש כאן, זו שהיתה שם תמיד, רק שאני בחרתי שלא להביט בה.
וכשהוצאתי את עוגיות הפרח, אותן הפכתי למגני-דוד קטנים ברוח התקופה, מן התנור, מילאתי אותן בריבה אדומה ומתוקה, הנחתי אותן בקופסה, הבטתי בהן וחשבתי לי שהצלחתי, וחשבתי לי איך זה שכשאני יוצרת עבור הדברים החשובים באמת, אני עושה זאת מהלב, באהבה, ומתוך שלמות עצומה. חשבתי על זה שבתוך הכאב העצום ולמרות ההרס שהותירה המלחמה, למרות העבר המפוקפק, הטעויות, אין לי ספק שאנחנו לעולם נמשיך להגן על הדברים החשובים באמת, נשמור עליהם, ונעשה הכל כדי שהחיים ימשכו ויהיו מתוקים ככל האפשר, כמו ריבה.

ועכשיו אחרי שחפרתי, ניגש לדבר שלשמו התכנסנו, המתכון :

עוגיות פרח
*בהשראת מתכון של שף חיים כהן הנפלא, שאני ממליצה לכם בחום לעקוב אחרי העמוד הכה מקסים שלו בפייסבוק

העוגיות יכולות להיות חלביות אני הכנתי אותן פרווה וללא חלב כך שיתאים גם לטבעוניים:
להכין מראש:
מיקסר (לא חובה, אפשר גם ללוש ביד)
קורצי עוגיות בצורת פרח או כל צורה שאוהבים
משטח רידוד ומערוך
לחמם תנור על 160 מעלות

250 גרם חמאה/ מחמאה פרווה
100 גרם אבקת סוכר
חצי כפית מלח
50 גרם (1/3 כוס)  חלב / חלב אורז שקדים
400 גרם (2.5 כוסות) קמח

אופן ההכנה:
שמים בקערת המיקסר את החמאה, אבקת הסוכר והמלח, לשים עם וו לישה
מוסיפים את החלב והקמח ומעבדים במיקסר עד שהבצק אחיד
מקררים את הבצק כחצי שעה במקרר
מקמחים משטח ומרדדים לעובי של חצי סנטימטר
(להוסיף קמח אם קשה לעבד או נדבק למשטח)
קורצים פרחים, 
חצי עם עיגולים וחצי בלי
מכניסים לתנור שחומם
אופים כ8 דקות
לאחר שהתקררו העוגיות ממלאים בריבה ומוסיפים מעל קצת אבקת סוכר

בהצלחה, ותשלחו תמונות :)












עוד תמונות ועדכונים, באינסטגרם שלי HAGAR_TA@