יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

HAIR

CÉLINE'S GOLD HAIR BARRETTES


STELLA MCCARTNEY'S MODERN CRIMPED HAIR

יום שני, 29 בספטמבר 2014

ראש בעננים

tulle

אתמול ביוגה התפרקתי.
התחלתי להשתתף בקורס להעמקת התרגול, אני נהנית מכל רגע, ובעיקר נדהמת בכל פעם מחדש עד כמה היוגה, התרגול, והגוף שלנו מלמדים אותנו על עצמנו, עד כמה הגוף שלנו מושפע מכל מה שמתחולל לנו בפנים, עד כמה בלתי אפשרי לנתק בין גוף ונפש.
ג'יוואן, המורה שלי, לא מכירה אותי מלפני כן, דיברנו בטלפון, הגעתי לשיעור ניסיון, התאהבתי, ומאז אני נוסעת מרחק 40 דקות מהבית שלי לשלוש שעות של לימוד בכל יום ראשון. כבר מהשיעור השני, ג'יוואן הסבה את תשומת ליבי לכך שאני לא נושמת ואני לא משתרשת (השתרשות זה בעצם המגע של הגוף עם האדמה, זה בסיס, שככל שהוא יותר עוצמתי הוא מאפשר לנו לצמוח ולהתחזק), הגוף שלי גמיש, בריא, תקין, אבל אני לא נושמת ולא משתרשת. התעצבתי לשמוע את זה, עוד אז איימו הדמעות לפרוץ, לא בגלל שנעלבתי, לא בגלל שזה אומר משהו לא טוב עלי או על יכולת התרגול שלי, זה פשוט פתח את הפצע, וכמו ניצבה מולי מראה, מראה פנימה, עמוק אל תוך הנפש, ואחורה אל העבר.
כל כך הרבה מסגרות עברתי בחיים, ומעולם לא התחברתי, למעשה, מעטות המסגרות בהן אני מרגישה חלק, בכל פעם שקשה אני קמה והולכת, לא מתמודדת, לא מתמידה, חוץ מהבית שלי והמשפחה הקרובה, אני לא נטועה, אין לי קשרים, ואני לא מתכוונת לשורשים פיזיים כמו זמן או מקום, אני מתכוונת לעבר שלי שמחקתי, לאנשים בדרך שהזנחתי את הקשר שלי איתם, כל האנשים שפגעו בי ולא התעמתי אתם, מחקתי הכל, מחקתי את השורשים שלי, ואם אין לי שורשים, מי אני?
השנה תובל בני בכורי בכיתה ז' צריך להכין עבודת שורשים, כדרכי בקודש, היתי חייבת לנתח, לפתח ולהעצים את המשמעות של זה, בשביל כל ההורים זו עוד עבודה כמו במתמטיקה או אנגלית, אבל אני, אני כבר הפלגתי במחשבות, עבודת שורשים גרמה לי להרהר במהות האדם, זו אני. אז חשבתי לי שלא בכדי מבקשים מהם לעשות זאת, לחקור את שורשיהם, אדם צריך להכיר בשורשיו ולא משנה מה הם, אם הוא גאה בהם, רוצה אותם, או לא. אנחנו לא בוחרים שורשים, בדיוק כמו שלא בוחרים משפחה, אבל בלי שורשים אדם הוא חלש, עלה נידף ברוח. ואולי, זו בדיוק אני, עלה נידף ברוח, חלשה, חסרת עמוד שידרה, לא יציבה, בלי רגליים על הקרקע, רק ראש בעננים.
ובשיעור אתמול התפרקתי, כי כל השיעור הרגשתי שוב שונה, שוב לא שייכת, כבר חזיתי וצפיתי את העתיד, את מה שיבוא, את הכישלון... מצאתי את עצמי חושבת וחושבת, יותר מידי חושבת, בדיוק הפוך ממה שאני אמורה לעשות והוא להשקיט את התודעה, לא לתת לה לשלוט בי, וזה כל כך קשה לי...והנה שוב המחשבות על לוותר, לפרוש, לעזוב באות, הן רודפות אותי לכל מקום, גם לכאן, ומציקות "האם זו המהות שלך?" "האם זה בטבע שלך בכלל?" "מה לך וליוגה בעצם?" "את לעולם לא תצליחי כמו יתר המתרגלות", והן לא מניחות המחשבות הרעות, והראש לא שקט, והתרגול לא מתקדם, ואני מתחילה לאבד את זה, לאבד את עצמי, וטעמו של הכישלון שוב ממלא את חלל הפה. לקראת סוף התרגול ג'יוואן ניגשת אליי, כמו ספר פתוח היא קראה אותי, והיא אומרת לי לשחרר, להפסיק לחשוב, לבטוח בעצמי, להפסיק לבקר את עצמי, להטריד את עצמי, היא מבקשת ממני לנשום עמוק, והיא נוגעת לי בחזה, קרוב ללב ואני מתפרקת, ולא מצליחה לשלוט בדמעות, "זה הכל בראש שלך" היא אומרת, ואני יודעת שהיא צודקת, הכל בראש, תמיד בראש, מאז ומעולם זה הראש. למה בתיאוריה אני יודעת הכל, מבינה הכל, ובפועל... זה לא קורה? זה לא בא לידי ביטוי? למה אני מרגישה אילמת?
היוגה מדברת על איזון אבל אצלי אין כל איזון בין רוח, לחומר. אצלי הכל רוח, עננים. לפעמים כשבן זוגי יקירי מתפעל מידיעותיי, ומיכולות הניתוח שלי, אני מתעצבת, אין מה להתפעל אני אומרת, זו קללה, הקללה שלי, כל כך הרבה לדעת, כל כך הרבה לצפות, להרגיש, כל כך הרבה מידע יש בראש הזה, זה כבד מנשוא, וזה לא תורם לי כלום ושום דבר, זה רק מעכב אותי, זה גורם לאנשים להתרחק ממני, כי זה מעצבן שאני יודעת הכל, זו קללה. הלוואי ולא ידעתי הכל, הלוואי ולא הרגשתי כל דבר בכאלו עוצמות, הלוואי והיתי פשוטה... ברכה של אחד היא הקללה של האחר, קו דק בלבד מבדיל בין קללה וברכה. האם אוכל להשתנות? האם יוקל לי מתישהו? ואולי אני צריכה פשוט להכיל את זה שלעולם לא אהיה פשוטה, שלנצח אשאר כזו, מורכבת? תמיד אהיה הילדה שלא הסכימה ללמוד מתמטיקה, פיסיקה, כל מה שקשור לחומר כביכול, וברחה ללימודי ספרות, היסטוריה ומקרא, הילדה שחלמה להיות סינדרלה, שכל חייה הם פנטזיה אחת גדולה שזורת חלומות ושברים, חלומות שכמו גלים, בשנייה שהם נוגעים בקרקע הם מתנפצים לרסיסים.
עם כל מה שעשיתי ואני עדין עושה, עם כל מה שחוויתי, ועדיין חווה, איך זה שאני עדין מרגישה ילדה, חסרת ניסיון חסרת ביטחון? מתי גם אני אתבטא? אגשים? האם לעולם אשאר עם ראש בעננים?

עננים, שורשים, נשיקות,

הגר

.

Boho Spanish Dress

20 unique dresses for the bride who dares to be different

Boho / praia

Boy oh this is just what I needed this morning wanted a cigarette very bad. 24 days without one and going strong..hopefully I will never smoke again 1/30/2014


Candice Swanepoel street style, NYFW - Photo by Diego Zuko

Dior.

Sofiaz Choice: Feminine Street Style


Kuka

Emilio Pucci

White//Nike//Sport

יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

חג


שנה טובה קוראות שלי, וגם קוראים,

מאחלת לכם שנה של אהבה, של התבוננות פנימית וקבלה עצמית, שנה של אור והרבה הרבה שמחה.

נמסטה.

הגר

בתמונה:


הכל לרכישה באתר הקניות של הבלוג www.fashunter.co.il

יום שני, 22 בספטמבר 2014

הגודל כן קובע

Jennifer Lopez and Iggy Azalea Drop "Booty" Remix, Unveil Sexy Cover Art—Listen to the Song Now!  Jennifer Lopez, Booty Remix Featuring Iggy Azalea

שמעתי כבר הכל על הקליפ של ג'ני&איגי, וזה מסתכם בערך בקריאה, אולי אפילו שאגה, במבטא פולני: אוי ווי זמיר!!!
אז ככה, חברו להן ג'ניפר לופז (45), המכונה גם ג'יי לו, זמרת פופ ושחקנית לטינית, יחד עם הראפרית היפה והצעירה איגי אז'ליה ושיתפו פעולה בקליפ "אלה" ריהאנה&שאקירה, שכל כולו שיר הלל לתחת הגדול, וזה גם שמו של הקליפ, בלי רמיזות, בלי מטאפורות, כך, לפנים, נקראת היצירה BIG BOOTY, דהיינו, טוסיק גדול.
ג'יי לו, למי שאינו בקי בפרטים, בנתה את הקריירה שלה כזמרת לפני כשני עשורים תמימים, הקריירה התבססה רובה ככולה על מימדי גופה וביניהם התחת העסיסי שהפך במהרה למותג של ממש, וזה עוד היה הרבה לפני שהרהרנו באמינות איבריה השופעים של קים קרדשיאן, נוסף על זה גם גוון עורה של "ג'ני מהשכונה" (כך מיתגה עצמה הג'יי לו) השחום ונוטף הסקס. אחריה צצו עוד רבות אחרות, כמו פטריות אחרי הגשם, כשהן מתחרות ביניהן מי נועזת יותר, מי חצופה יותר, וכן, גם למי יש יותר גדול. תחת.
השערוריה התורנית סביב הקליפ גררה הרבה תגובות, אמרו שזה ביזיון, שזה שוביניזם בשיאו, החפצת נשים, אמרו שזה מוגזם, מעליב ומשפיל, שזה פרובוקטיבי, נועז, חשוף, חצוף, זול ועוד הרבה דברים שליליים, יו ניים איט, כל התוויות מהן כולנו נורא מפחדים. אבל זה כזה צפוי, ומשעמם, להתרעם על קליפ שכזה, אז אני רוצה את האתגר! אולי אנחנו מפספסות כאן משהו? ואני מעלה כאן נקודה למחשבה ובכוונה מטילה פצצה, מנסה לצאת מהקופסה, לאתגר את גבולות המוכר, הידוע, והמתבקש. אולי אנחנו, הנשים, לעולם לא מרוצות, כוונתי היא שכשהידועניות אנורקסיות אנחנו (בצדק רב) מזדעקות, אז הנה עכשיו, כשהן מתגאות בתחת הגדול זה גם לא טוב? אם נחפור קצת יותר עמוק, נגלה שמדובר כאן בנשות קריירה מצליחות ברמה בינלאומית, שהן לא פחות ממותג, מאייקון תרבות מצליח המגלגל מיליארדים, הן לא עושות את זה בשביל הכסף הרי, כי זה לא חסר להן, ואם נפשפש בעברן (או בדוקוסלב...) נלמד שהן עבדו מאוד מאוד קשה כדי להגיע לאן שהגיעו. הן רחוקות מדמות הנערות חסרות כל, אותן דוגמניות שנמצאו הומלסיות ברחוב ובזכות האביר על הסוס הן ניצלות ולמחרת הן על שער המגזין, מנוהלות כמריונטות ע"י טייקון, מנוצלות ע"י הגבר החזק והרע שמוכר את גופן לכל המרבה במחיר. בשונה מהן, האייקונות החדשות קוראות תיגר על הנשיות המוכרת, ועל סיפור הסינדרלה שמכרו לנו כל החיים, הן מערערות על אידיאל היופי שהשליטו עבורנו, שעליו אנו כה מתרעמות. עכשיו קמות נשים שלא עומדות בצלם של גברים, אלא הולכות ומשתוות אליהם, אם עבור גברים האיבר הוא מטאפורה לכוח ועוצמה, אז הנה, גם לנו יש, גם אנחנו יודעות לעשות את זה, כמו גדולות, ראו מעתה בתחת הגדול מטאפורה לעוצמה נשית, לכישרון נשי ולהצלחה.
אוקי, עכשיו תגידו שגם בעולם הזה, בתעשיית הבידור והמוזיקה הרי שולטים גברים, אבל הם לא היו שווים לא סנט ולא אגורה אחת שחוקה בלי "התחת הגדול" הלא הוא כאמור מטאפורה לכשרונן וחוכמתן של נשים חזקות כמו קים קרדשיאן, ביונסה, ריהאנה, שאקירה, ג'יי לו ניקי מינאז', איגי אז'ליה, ג'סי ג'יי, גם ליידי גאגא ומיילי סיירוס נכנסות למשוואה. בעצם המחשבה, והאמירה שקליפ כמו זה המדובר, או בכלל כל ביטוי של נשיות נכפה עלינו ע"י גברים, אנחנו מבטלות במחי יד את כשרונן האדיר של הנשים האלו וגם את שלנו, מבטלות את עוצמתן, ואת נשיותן המתגלה במלוא הדרה, וללא כל עכבות. תקראו לי משוגעת, אבל אולי, אם לרגע, נסיט את נקודת המבט דרכה הבטנו בדברים כל חיינו, ונבחר לראות את החיובי, נוכל לגלות גם דברים טובים בתוך כל ה"לא טוב הזה", כי אולי זה אנחנו שלא קוראות נכון את המפה, ואני כאן מציעה פרשנות אחרת, שרואה בתופעה הזו כתופעה שמקדמת נשיות, נשיות חזקה, משוחררת, שמתנערת מעולה של ההגמוניה הגברית השלטת, זו הגאה במה שיש לה, אולי בעוד כמה שנים נביט לאחור ואפילו נראה בכך סוג של פריצת דרך, וכאן בואו נחזור אחורה וניזכר בפרובוקציות של מדונה בתחילת שנות ה 80' שהיום נראות כה תמימות, כנראה שכל תקופה וה"תחת" שלה. אף אחד לא יכול לומר שמדובר בנשים חסרות אינטליגנציה או חסרות מודעות, הרי הכל כאן מודע, וכל מהלך מחושב.
אז אולי לנופף בתחת גדול גם זו סוג של מחאה, סוג של אמירה, פמיניסטית, בדיוק כמו לשרוף חזייה, אולי אנחנו, בהגדירנו את עצמנו ואת אותן כוכבות כחפצים או כנשים "זולות" אנחנו בעצם פוגעות בעצמנו, כי ההבדל בינינו לבין גברים תמיד יהיה ביכולת לפרגן ולצמוח, כי בעוד גברים יודעים לפרגן זה לזה וגם לתמוך זה בזה, וכך מתעצמים ומתחזקים, אנחנו רק מתחבאות, שופטות, מבקרות, ומגדירות, מתמרמרות ומתמלאות בשנאה עצמית, וכל זה בזמן שבעצם בורכנו ויש לנו הרבה במה להתגאות. אז אולי, לרגע ננסה, בלי הגדרות, כך כמו שזה, ננסה לפרגן, לתחת הגדול, כי לכל מטבע יש שני צדדים, החיים הם לגמרי לא שחור ולבן.
ומזווית אישית, כשנכנסתי אמש לבוטיק בגדי ערב ידוע מאוד בדיזינגוף, בוטיק של שתי מעצבות שיצא לי לפרגן להן כאן ארוכות בבלוג מבלי לדרוש דבר בתמורה, והכל בשם העצמת העשייה הנשית, וכבר בדלת נתקלתי בתגובת המוכר סוקר ארוכות ובקפידה מכף רגל ועד ראש את ממדי גופי הרחוקים מלהיות צנומים או כחושים, ואז מפנה לי את גבו בבהלה, כאילו היתי לא פחות ממצורעת, גם לי בא לנופף בתחת הגדול שלי, ואפילו להזמין אותו שיישק...

תחת, כישרון, נשיקות (הפעם תרתי משמע...)

הגר


רירי ושאקי (ריהאנה ושאקירה) מתוך הקליפ המשותף והמצליח

ניקי מינאז' מותחת את הגבולות בקליפ השערורייתי החדש ANAKONDA

האישה והתחת, קים קרדשיאן

רירי והבוטילישס, לא רק זמרת, גם אייקון אופנה (לפוסט המלא, כאן)

ביונסה. נותר רק להעריץ

הראפרית המוכשרת והיפה איגי אזליה

מכונת להיטים משומנת, ג'ני מהבלוק, ג'ניפר לופז



יום שני, 15 בספטמבר 2014

מנאלי


אמנם הספקתי להיות פעמיים בהודו בשנה וחצי האחרונות, אבל במנאלי לא יצא לי להיות. עם זאת, אני מאוד אוהבת את השם, אז הדגם השני שבחרתי להציג בפניכם מתוך הקולקציה החדשה בעיצובי הוא שמלה משוחררת מחמיאה ונהדרת שקראתי לה "מנאלי".

השמלה באורך לא קצר מידי, לא ארוך מידי, והשרוול 3/4 הופך אותה למדויקת לעונה, גם היא כמו יתר העיצובים, פרקטית, לא פשוטה מידי, אך בוודאי לא צעקנית, פריט שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל בוודאי לא להרים גבה, תתאים ליום-יום ולערב ולמעשה לכל מטרה בעזרת האבזור הנכון. בתמונה צירפתי לה שרשרת "באבלס" שרשרת מאוד טרנדית שאהובה על בלוגריות ברחבי העולם, מה שכיף בה זה שהיא משתלבת בכל הופעה ו"מקפיצה" את הבגד, ועל שחור לבן זה עובד טוב במיוחד. 

גם "מנאלי" במידות אמיתיות, S,M,L, מחכה לכן באתר הקניות של הבלוג WWW.FASHUNTER.CO.IL.

שמלות, סטייל, נשיקות,

הגר





לרכישת השמלה באתר הקליקי כאן
לרכישת השרשרת באתר הקליקי כאן

יום שבת, 13 בספטמבר 2014

זואי


"זואי" היא הדגם הראשון מתוך קולקציה חדשה שהיא גם דרכי החדשה... כי את "זואי", ואת חבריה, יתר העיצובים שתכירו בקרוב, אני עיצבתי.
האהבה הבלתי פוסקת שלי לעולם הזה, ועוד כמה אנשים שאוהבים ומפרגנים ותומכים בי, הביאו אותי למקום הזה, ליצירה משלי. הקולקציה החדשה שלי, מונה דגמים ייחודיים, כולם פרקטיים, נוחים, ומחמיאים לגוף הנשי, גם למי שאינה דוגמנית, וזה מה שהביא אותי להצטלם איתה בעצמי. באיזשהו מקום כל מעצב יוצר עיצובים בדמותו, דברים שהוא ילבש, אומרים שצריך לנסות לקלוע לקהל הרחב ביותר כדי למכור, אבל אני מאמינה שמה שאותנטי ואמיתי, בסופו של דבר, תמיד נוגע, ועובד, אין באמת נוסחה של מה אוהב הקהל, יש אמונה, והאמונה שלי הובילה אותי ליצור את הדגמים שתכירו בקרוב.
הדגמים כולם מיוצרים פה בארץ, התפירה והגימור ברמה הגבוהה ביותר, הבדים שבחרתי איכותיים, מלטפים ונעימים שקשה להוריד... כל הדגמים יוצגו באתר הקניות של הבלוג WWW.FASHUNTER.IL
הדגם הראשון שלפניכן הוא שמלת מקסי משוחררת בסגנון "גלביה" הכה אהוב עליי, פרקטית, תתאים ליום-יום כמו גם לערב, הצבעים נייטרליים שכיף לאבזר, מגיעה במידות אמיתיות: S,M, L
זהו, יוצאת אל האור, אל הדרך, הלב פועם בחוזקה, ו"זואי" רק ההתחלה.
 מקווה שאהבתם.

יצירה, אמונה, נשיקות,

הגר









לרכישת השמלה באתר הקליקי כאן



יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

האמת מאחורי השמלה של נינט

נינט טייב

אז נינה התחתנה אמש, וכדרכה בקודש, הותירה שובל של ביקורות / הערות על ההופעה שלה, על השמלה, על התסרוקת, על הבעל. נינה תמיד מושכת אש, בין אם זה על השיער שלה, על המשקל, על החינה, על השמלה שלה בחינה, על ההריון, על יודה, ולמה לא יודה ולמה כן יודה ואפשר להמשיך כך יובלות... והשאלה המתבקשת כאן היא למה? למה אנחנו חושבים שהשמלה של נינט צריכה למצוא חן בעינינו? ואם היא לא מוצאת חן בעינינו? למה אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לצעוק את זה קבל עם ועדה? מי שמנו?
תמיד האמנתי שיופי הוא עניין של אמות מידה, שיופי הוא אך ורק בעיני המתבונן, הוא סובייקטיבי, הוא עניין של גבולות, הגדרות, נורמות, חינוך ותרבות. גם את תשומת ליבי ואת מחשבותיי לכדה השמלה של נינט, ואין ספק שזוהי לא הופעה צפויה, ואין ספק שלקח לי זמן לעכל, אבל בסוף הבנתי שזו בדיוק היתה הכוונה. ולכן, אני כן. כן, אהבתי את השמלה של נינט.
זה מתחיל עוד קודם, מתחיל ביום שבו התאהבתי בה, בנינט, וכמו בכל סיפור אהבה טוב, זו לא היתה אהבה ממבט ראשון, היתה התאהבות בימי כוכב נולד, שנגמרה ממש שם, עם הפיכתה למאמי הלאומית (התואר השנוא עליי מכל), והפכה לאהבה אמיתית ביום שבו נינט החליטה לפשוט את מדי המאמי הלאומית, ולהיות אמיתית. הצביעות והשלמות הסלבריטאית שנדרשה נינה להפגין לא הלמו אותה בכלל, וכשהיא התבגרה והתחברה לעצמה היא התחילה לפרוח, היופי שלה יצא אל האור, זה לא קשור לשיער שלה וזה לא קשור למשקל, זה לא קשור למיהו החבר שלה או מאיזה עיר היא באה, היופי שלה קשור להתחברות שלה עם עצמה, לאמת שלה, לתהליך הנהדר שהיא עברה תחת עינינו הבוחנות והביקורתיות. אז היא זנחה זוגיות פוטוגנית, היא זנחה את "חלומה של כל אישה" לבעל כוכבן תכול עיניים, בית, גינה ושני ילדים, וכל זה קרה כי היא החליטה ללכת עם ליבה, וזנחה את הרעיון של לרצות אתכם, לרצות אותנו! המאמי הלאומית שניסינו להכניס לתבנית בעטה לנו בכל התכניות והחליטה שהיא זו שתחליט והיא זו שתקבע לטוב ולרע, היא נטשה את השלמות המתקתקה לטובת חספוס, מקוריות, ואני אפילו היתי קוראת לזה אנושיות, כי נינט, בין אם אתם אוהבים את מה שהיא משדרת, ובין אם לא, תסכימו איתי שהיא לא עוד סלב-שיבוט.
בשבילי נינט היא מורדת, וכיאה לכזו, גם ביומה הגדול היא הופיעה בשמלה שהולמת מורדת, היא ממשיכה ובועטת בכל פעם מחדש בצפוי ובמתבקש, ועל זה אני כל כך אוהבת אותה, נשארת נאמנה לה, ולכן גם אוהבת את השמלה. וכשאני אומרת אוהבת את השמלה, אני לא מדברת על הגיזרה או על הבד, אני מדברת על התמונה הרחבה, אהבתי את האושר שקרן מנינט בשמלה הזו ואהבתי את זה שהיא לא באמת עושה חשבון לאף-לא-אחד, אהבתי שזו היא, ושזה היום שלה, וזה הגבר שלה ושטוב לה.
ומעבר לכל, השמלה של נינט היא סמל בעיניי, היא כמו הילד הקטן בסיפור בגדי המלך החדשים, אותו ילד שמצביע וצועק "המלך הוא עירום", שהרי כל כך קל לנו להטיף לסובלנות ולקבלת האחר, ובאותה נשימה לכתוב תגובות גועליות, לשפוט ולבקר, לא את השלטון אנו מבקרים, ולא במי שרודה בנו על בסיס יום-יומי אנו משתלחים, אלא בשמלה של נינט... וכך פרצופם האמיתי של המתחסדים והמתחסדות, השמרניים והשמרניות שעסוקים בלשחק אותה מביני עניין ויודעי דבר, מתגלה במלוא עליבותו מלווה בחוסר הפרגון, חוסר הסובלנות, והיעדר היכולת לקבל את מי ששונה ממני, או נוהג אחרת ממה שאני היתי נוהג.
בשמלה של נינט בעיניי יש אמירה, בדיוק כמו שבלקיים טקס חינה מסורתי יש אמירה, כי במקום שבו כל ה"רוצים להיות" נאורים מחליטים שחינה זה לא מספיק נאור, היא עושה חינה, ובמקום שבו כלות "רוצות להיות בר רפאלי" לרגע, מתחרות ביניהן מי שילמה יותר כסף על הכי פחות בד בשמלה, ומי תשאיר הכי פחות מקום לדימיון, נינט תלבש שמלה חסודה. הרי לא באמת דמיינתם אותה בשמלת קצפת או בשמלה פשוטה מינימליסטית אורבאנית. נינט היא אדג' אמיתי, מותחת את הקצה. אדג'יות, או תעוזה אם נרצה, היא לאו דווקא ללבוש מחוכים ומיני (כמעשה מיילי סיירוס), או שמלת בשר (כמעשה ליידי גאגא) אדג'יות בעיניי היא לצאת מהעדר, וללכת נגד הזרם, להיות אדם חושב, להישאר אינדיבידואל, נאמן לעצמך, לשאול שאלות, אם כולן לובשות שמלת מלמלה האם זה אומר שגם עליי חלה החובה הזו? אולי זה מתאים לי, אבל אולי כמו נינט, זה לא.
מזל טוב לנינה, ומי שמסכים איתי שלא משנה מה היא תלבש או תחבוש או תענוד היא תמיד תהיה הכי יפה, ודאי יסכים איתי, שיופי, כמו גם אופנה, סטייל או אומנות, הם עניין של חיבור פנימי, של כנות, של אמת, ואני האמנתי לנינה, והיתה גם היתה אמת מאחורי השמלה של נינט.

אמת, אושר, נשיקות,

הגר

נינט טייב








(התמונות מחיפוש גוגל בכל שאלת זכויות יוצרים או פגיעה בהן, אנא צרו קשר והתמונה תוסר לאלתר)

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

מי זאת עולה מן המדבר

תמיד הרגשתי חיבור יוצא דופן למדבר (הגר או לא הגר...?)
לעולם לא שבעה מיופיו, מעצמתו.
התמונות האלו צולמו בסופ"ש קסום שבילינו במצפה רמון. זה היה לפני חודש.
מאז התלבטתי אם להעלות אותן ולפרסם בבלוג,
הרגשתי שהן שונות מתמונות אחרות, שיש בהן משהו מאוד חשוף, אינטימי, אישי,
אולי בגלל שהן צולמו באופן ספונטני, בלי קשר לאופנה, אין בהן כל בשורה אופנתית, או סטייל מיוחד ונועז,
אבל אני כל כך אוהבת אותן, ויש בהן אמירה אמיתית שבעיניי חשוב להראות, מסר של נשיות, כנות, מינימליזם, צניעות, אושר.
אז בסוף החלטתי לפרסם,
בלי פילטרים, בלי פוטושופ, רק אני והמדבר.

נמסטה.

הגר