יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

נשים. רק נשים

Vogue Features Bra Sizes for All in Online Feature

אני שונאת את צירוף-המילים הזה "פלאס סייז". למעשה, אני מתנגדת לתפיסה שיש בכלל הגדרה של נשים רגילות ונשים "פלאס סייז" זו הגדרה שכמו כל הגדרה אחרת מנציחה ומעצימה שונות, והחרגה, ולמעשה עושה נזק הרבה יותר ממה שהיא מועילה.
המילה "הגדרה", טומנת בתוכה את המילה גדר, גדר שחוצצת ומפרידה ביני לבין מישהו אחר, ולכן אני מאוד לא אוהבת להגדיר את עצמי, אנחנו משתנים עם הזמן, והגדרה שנכונה לי היום לא בהכרח נכונה לי מחר. מעולם לא פתחתי כאן את סוגיית המשקל שלי, ואני גם לא הולכת לפתוח זאת עכשיו, אתן מכירות אותי הרי, אישית, או מכאן מהתמונות, יודעות היטב איך אני מתלבשת, ואיזה סיפור אני מספרת היום באמצעות ההופעה שלי. ובוודאי הבחנתם שאני חיה את חיי בחופשיות, ומידת המכנסיים שלי בכלל לא רלוונטית או משפיעה כהוא זה על חיי והתנהלותי. אבסורד בעיניי לחשוב שכשאתן או כל אדם מביט בי הוא חושב על המידה שלי או על המשקל שלי, רוצה להאמין שיש בי הרבה מעבר. אני יכולה לספר לכן שאני אישית תמיד "חוטפת" מכולם, אלו שבמידה קטנה משלי רואות בי "מלאה" ואלו שבמידה גדולה משלי רואות בי "רזה", מה שממחיש את האבסורד, כי מי מחליט? מי קובע? האמת, רק אני, אני מחליטה מה אני ומי אני, אני קובעת!
הנושא הזה קרוב ללבי, כי אני את הרומן החולני שלי עם דיאטות ומיני התמכרויות סיימתי מזמן, הייתי שם, והגעתי למקומות לא טובים, לא מבקרת את עצמי, רק מבינה שהיתי צריכה להגיע לשם כדי להיות במקום שאני נמצאת בו היום. למדתי הרבה, בעיקר מטעויות, מאכזבות, שהביאו אותי להבין שהדבר היחידי החשוב, ועליו לעולם לא אוותר, הוא האושר שלי, הבריאות הנפשית והפיזית. היום מבחינתי כל מה ששולט בי, מיותר, בכל תחום, לא רק בתחום האוכל או הלבוש,  זה מתבטא בזוגיות, בעולם המקצועי, במרחב המשפחתי, זה נוגע בכל תחום חיים. להשתחרר מכבלי התכתיב, דומה באיזשהו מקום ל"יציאה מהארון" ההחלטה שלא להיות נתונה לתכתיבי החברה, משחררת ומחזקת, והסביבה תתפלאו, למרות הכל, תומכת ומעודדת. בימינו לצערי רזון הוא המחוך של פעם, אותו שוט, שמכתיב לנו איך לחיות, ועל פי אילו קודים, הסימן אולי המייצג ביותר של שמרנות, בורות, וחוסר-נשיות. אני עצובה לראות נשים שנראות כמו ילדים או נערים, ממש, ילדים בלתי מפותחים, נשים כחושות, נשים במאבק תמידי, שלא מספיק שהסביבה מלקה אותן, הן מלקות את עצמן באופן שיטתי, מדוכאות, משועבדות, קרבנות, עצוב עוד יותר שנשים כאלו חיות את חייהן לפי דימוי שהוא לא אלא אשליה, חיזיון תעתועים. כי מי בעצם קובע מה נכון ומה לא? האם אישה רזה היא מידה 36? 38? 40? ומה זה מידות "פלאס"? 40? 42? האם מידה 52 היא פלאס? או שזו כבר מחלקה אחרת? כל העיסוק הזה והניסיון להכניס את הדברים לתבניות הוא יחסי ומשתנה ולכן מלכתחילה הוא מיותר ומגוחך. ביום שבו יחול שינוי ביחסן של נשים אל עצמן, רק אז יחול שינוי, בינתיים, אנחנו מזינות את התכתיב המעוות, ולא עושות דבר כדי לשנותו, אנחנו נשים מוכות, נשים שמבינות שהן חיות במציאות מעוותת אבל לא עושות דבר לשנותה, להפך אנחנו מתנצלות על כך שמכים אותנו, מרגישות אשמה, בושה... והגלגל הזה תמיד נגמר באסון. וכן, אני מקצינה, אני מקצינה כי זה נושא מאוד קיצוני, שקצרה היריעה מלהרחיב עליו. אז בשורה התחתונה נמאס לי שאנחנו מתעסקות בזה, כאילו אנו דנות עכשיו במחלה, נמאס לי שאנחנו מציגות את עצמנו, נשים מכל מידה שהיא כנחותות, כפחות טובות. ואני קוראת לכן להפסיק! להפסיק להתעסק, להתנצל, לחכות שיקרה משהו, להתמרמר, תעשו! פשוט תעשו! תחיו את האלטרנטיבה והראו לעולם עד כמה היא טובה ונכונה. אנחנו נשים, רק נשים, אז תנו השראה לאחרות. רק זו הדרך.
אלטרנטיבה, השראה, נשיקות,
הגר

Vogue Features Bra Sizes for All in Online Feature

Vogue Features Bra Sizes for All in Online Feature

Vogue Features Bra Sizes for All in Online Feature

Vogue Features Bra Sizes for All in Online Feature

Plus Size Lingerie Vogue Shoot

Plus Size Lingerie Vogue Shoot

Plus Size Lingerie Vogue Shoot

Plus Size Lingerie Vogue Shoot

Plus Size Lingerie Vogue Shoot

תמונות מתוך אדיטוריאל של ווג
עשיתם עבודה כל כך מדהימה, אבל הרסתם אותה כשקראתן לה צילומי "פלאס סייז"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה